רש"י ד"ה את עמדיו ואת אדניה, הרי חצר קרוי כאן לשון זכר ולשון נקבה וכן דברים הרבה. ע"כ. במקום שבו רש"י מאריך בתופעה זו (בראשית לב, ט), אין הוא מביא פסוק זה, אף־על־פי שכאן באות לשון זכר ונקבה כאחת, כלומר זוהי דוגמא בולטת יותר לתופעה. וראה מה שכתבתי שם. (פ' בהר תשנ"ה, תשנ"ט)