ברכת אשר על התורה, שמות לד:כא

רש"י ד"ה בחריש ובקציר תשבת. הקושי בפסוקנו הוא: כלום רק חריש וקציר אסורים בשבת, הרי ל"ט מלאכות אסורות? ולכן פירש רבי עקיבא (במסכת ראש השנה ט ע"א) את סוף הפסוק "בחריש ובקציר תשבת" כמוסב על תחילתו: "ששת ימים תעבד". כלומר גם כאשר מותרת לך כל עבודה, לעתים רק החריש והקציר אסורים, כגון לחרוש בשדה אילן בערב שביעית סמוך לשביעית, או לקצור בשנה השמינית תבואה שגדלה בשביעית. לדעת רבי ישמעאל (שם) "בחריש ובקציר תשבת" מוסב על "וביום השביעי תשבת", ושיעור הכתוב: הקציר אסור בשבת רק אם הוא דומה לחריש, שאינו מצוה, אבל בקציר של מצוה, כאשר ליל ט"ז בניסן, מועד קציר העומר, חל בשבת - הקציר מותר. כך ב"לפשוטו של רש"י". (פ' כי תשא תשנ"ה)