ברכת אשר על התורה, שמות לג:ז

רש"י ד"ה וקרא לו, ...אהל מועד, הוא בית ועד למבקשי תורה. ע"כ. כלומר "אהל מועד" האמור כאן אינו המשכן, אלא "בית ועד למבקשי תורה". וכן הוא בתרגום אונקלוס, שבדרך כלל מתרגם "אהל מועד": משכן זימנא, אבל כאן תרגם "למשכן בית אולפנא" (פ' כי תשא תש"ס)

רש"י ד"ה כל מבקש ה', מכאן למבקש פני זקן כמקבל פני שכינה. ע"כ. ומקורו במדרש תנחומא (כז). אך קשה לי, מדוע "כמקבל" ולא "כמבקש", שהיה הגיוני וסביר הרבה יותר, כי לא כל מבקש הוא כמקבל. (פ' כי תשא תשמ"ח)

רש"י ד"ה יצא אל אהל מועד, כמו יוצא; דבר אחר, והיה וכו'. ולא ידעתי למה יש כאן דבר אחר, שהרי פירושו הראשון של רש"י נסוב על לשון עתיד שאינו מתאים ללשון ההווה של "מבקשי", ואילו פירושו השני נסוב על לשון "כל", לרבות מלאכי השרת. (פ' כי תשא תשמ"ט)

ולכאורה מקומו של דבר אחר זה הוא בסוף הדיבור הקודם. כלומר רש"י מביא פירוש שני ל"כל מבקש ה'". ואכן כך מבואר ב"לפשוטו של רש"י", ושם הוסיף, שדבר אחר זה בא בשל הקושי שבפירוש הראשון, שכן לפי הפירוש הראשון - "מבקשי ה'" אלו מבקשי תורה, ואם־כן צריך היה לכתוב "כל מבקש תורת ה'". וכך אמנם תרגם אונקלוס: כל דתבע אולפן מן קדם ה'. (פ' כי תשא תש"ן)

ועוד קשה, למה צריך להבין "יצא" כלשון הווה, ומה רע בצורת העתיד. ונראה שבכך ביקש רש"י להמשיך את פירושו למלה "ויקח" שבתחילת הפסוק, שגם בה פירש שמשמעותה הווה. (פ' כי תשא תש"ס)