ברכת אשר על התורה, שמות לב:כט

"כי איש בבנו ובאחיו" וגו'. מקרא קצר יש כאן, ושיעור הכתוב הוא: כי כל איש ואיש מכם (בני שבט לוי) ימלא את ידו להתחנך בכהונה על־ידי הריגת הקרובים שעבדו את העגל ואף אם מדובר בבנו (כלומר בן בתו הנשואה לישראל, והוא נחשב כבנו) או באחיו (כלומר אחיו מאמו שהוא ישראל, כמבואר ברש"י למעלה פסוק כז). כך ברא"ם. וראה "משכיל לדוד" שאף־על־פי שבציווי המופיע בפסוק טז לא נאמר "בנו", הרי הדבר רמוז במילים "ואיש את קרבו" הכוללים בתוכם כל מין קרבה. (פ' כי תשא תשמ"ט)