ברכת אשר על התורה, שמות ל:יג

רש"י ד"ה זה יתנו, הראה לו כמין מטבע של אש וכו' (תנחומא ט). ודאי שהיה נחוץ להראות בדרך כלשהי את צורת המטבע, שהרי עדיין לא היה לבני ישראל מטבע משלהם כאשר יצאו ממצרים. והנה כבר למעלה (כא, לב) נקבעו להם דינים (ממונות) על־פי שקלים, ומכיון שלפי הגמרא (בכורות מט ע"ב) גם שם מדובר בשקל הקודש, ולכאורה משפטים אלה ניתנו לפני ציווי המשכן ומניין העם הכרוך בו, צריך לשאול, מדוע אין הכתוב מפרט על מהות השקל כבר שם? (פ' כי תשא תשמ"א)

ולכאורה יש כאן גם קושי טכני שקשה להתעלם ממנו. הנה הציווי דנן ניתן כדי שיתבצע כאן ועכשיו - "זה יתנו" (ואכן נתנו, כפי שמפורט להלן - לח, כה-כו), אך לפי דברי רש"י־המדרש שצריך היה להראות לו למשה את צורת המטבע (כלומר היה זה מטבע מורכב במידת־מה, שאם לא כן, היה אפשר לתארו בדברים), כיצד הטביעו מאות אלפי מטבעות כאלה בתנאי המדבר? (ויקהל־פקודי תשמ"ז)

ואם תאמר שהשקל היה ידוע להם עוד מימי האבות (בראשית כג, טו), וגם היה מצוי להם (ובוודאי לא מדובר שם בשקל הקודש), לשם מה היה צריך להראות מטבע של אש? (פ' כי תשא תשמ"ח)

ואם כל הרבותא כאן היא היותו שקל הקודש, היה די בהגדת הערך המוסף של זה, כמובא כאן בפסוק יג. (פ' כי תשא תש"ן)

וראה רמב"ן על אתר שאכן מדובר במטבע, אך אינו נדרש לקושי הטכני. וראה "דעת מקרא" שמדובר בחתיכות כסף במשקל ידוע, ולפי זה הכל אתי שפיר, אך זה כמובן מנוגד לדברי המדרש הנזכר, שהראהו מטבע של אש. (פ' כי תשא תשנ"ב) וראה דברי רמב"ן בענין השקל בסוף חיבורו לתורה (כמובא בחומש "תורת חיים" על אתר על־פי דפוס רומי ודפוס ליסבון), וכה דבריו: ברכני השם עד כה שזכיתי ובאתי לעכו ומצאתי שם ביד זקני הארץ מטבע כסף מפותח פתוחי חותם - מצדו האחד כעין מקל שקד ומצידו השני כעין צלוחית, ובשני הצדדים סביב כתב מפותח באר היטב. והראו הכתב לכותיים וקראוהו מיד, כי הוא כתב עברי אשר נשאר לכותיים, כמו שמוזכר בסנהדרין (כא ע"ב), וקראו מן הצד האחד 'שקל השקלים', ומן הצד השני 'ירושלים הקדושה'. ואומרים כי הצורות - מקלו של אהרן, שקדיה ופרחיה, והצורה השנית - צנצנת המן. ושקלנו אותו בשולחנות ומשקלו עשרה זהב אסטרילינש, והם חצי האוקיא שהזכירה רבנו שלמה. ע"כ.

וראה מה שכתבתי למעלה (כא, לב). (פ' כי תשא תש"ס)

רש"י ד"ה העבר על הפקדים, דרך המונין - מעבירין את הנמנין זה אחר זה וכו'. כל זה יפה ומציאותי, אך כאן רוצה הכתוב דווקא למנוע דרך מנייה זו, על ידי גביית בקע לגולגולת מכל זכר בן כ' ומעלה, והשימוש בדרך המנייה המקובלת תמוה קצת. (פ' כי תשא תשנ"ט) וראה דברי "הכתב והקבלה" על אתר.

רש"י ד"ה מחצית השקל בשקל הקדש, ...כגון שקלים האמורין בפרשת ערכין (ויקרא כז, ג) ושדה אחוזה (שם שם, טז). ע"כ. והרי פרשות אלו עדיין לא נאמרו לו למשה רבנו ע"ה, ומאידך - היה אפשר להזכיר את השקלים של אברהם אבינו ע"ה, או לפחות אלה המוזכרים בפרשת משפטים? ובאשר לציווי על "מחצית השקל" בדווקא (ולא שקל שלם), ראה דבריו היפים של רש"ר הירש המובאים בראש הפרשה. (פ' כי תשא תשמ"ז)