ברכת אשר על התורה, שמות כה:כ

רש"י ד"ה פרשי כנפים, ...שיהא עשרה טפחים בחלל שבין הכנפים לכפורת וכו'. יוצא מכאן שלהכנת הכפורת מיקשה, כלומר מגוש זהב אחד, היה צריך גוש זהב באורך שתיים וחצי אמות, רוחב אמה וחצי ובגובה אחד עשר טפחים ועוד טפח ומשהו, דהיינו גוש אדיר. זה כל עוד איני סבור כפי שכתבתי למעלה (יח) שכל הכרובים יצאו־הוצאו מן הכפורת, וזה כשלעצמו קשה.

על כל פנים ניסיתי עם ילדי שלום ורינה שי' בשבת בה התארחו אצלנו, להשוות כמות הזהב הנחוצה עם זו שנחוצה למנורה, ואז התברר שלכאורה חסר שם ציון המרחק בין שני הנרות הקיצוניים. וגם גובהה אינו מפורש, וזה תמוה.

עיון בדברי חז"ל והמפרשים העלה כי גובהה של המנורה נדון במסכת מנחות (כח ע"ב), וכך נאמר שם: אמר שמואל משמיה דסבא (משום זקן אחד - רש"י): "גובהה של המנורה שמונה עשר טפחים" (ראה רש"י להלן לב). והחשבון המפורט: "הרגלים והפרח - שלושה טפחים, וטפחיים חלק. וטפח שבו גביע וכפתור ופרח, וטפחיים חלק. וטפח כפתור ושני קנים יוצאים ממנו אחד אילך ואחד אילך ונמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה, וטפח חלק. וטפח כפתור ושני קנים יוצאים ממנו אחד אילך ואחד אילך, נמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה, וטפח חלק. וטפח כפתור, ושני קנים יוצאין ממנו אחד אילך ואחד אילך, ונמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה, וטפחיים חלק. נשתיירו שם שלושה טפחים שבהם שלושה גביעים וכפתור ופרח". רוחבה של המנורה בחלקה העליון, מן הנר הימני ועד הנר השמאלי - לא פורש אף בדברי חז"ל, אבל בספר "מעשה חושב" לרבי עמנואל חי ריקי (פרק ז, פסקא ח) מוכיח כי אורך שורת קני המנורה מלמעלה, היה שניים עשר טפחים, כך שבין קנה לקנה היה רווח של שני טפחים. עיי"ש. ובאשר לטעם אי הזכרת מידות הגובה והרוחב בתורה, יתכן שהדבר בא ללמדנו כי אין בהן כדי לעכב, כפי שנפסק בשולחן ערוך (יו"ד סוף סימן קמ"א).