"...והרגתי אתכם בחרב, והיו נשיכם" וגו'. בפסוק הקודם בא לשון יחיד - "אם ענה תענה אתו", ולכן לשון הרבים שבכאן תמוה. ואולי אפשר ליישבו בדברי ראב"ע למעלה (כ ד"ה גר) - "ואחר שאמר 'לא תענון', לשון רבים, אמר 'אם תענה', כי כל רואה אדם שהוא מענה יתום ואלמנה ולא יעזרם, גם הוא יחשב מענה". (פ' משפטים תשנ"ט)