ברכת אשר על התורה, שמות כב:א

רש"י ד"ה אם במחתרת, כשהיה חותר את הבית. ע"כ. רש"י מבחין בין בשעת החפירה ובין בתוך החפירה וקובע, שכאן הכוונה לזמן ולא למקום, וכפי שמבאר בעל "שפתי חכמים" (אות כ). אך עצם ההווה אמינא שיכול להיות מדובר במקום, בתוך המחתרת־החפירה, היא רחוקה למדי, לענ"ד. וממילא קשה לשם מה העיר. (פ' משפטים תשס"א) וראה "צדה לדרך" שרש"י בא לאפוקי ממצא פרצה פתוחה ונכנס דרכה, שאז אין שייך דין מחתרת.