ברכת אשר על התורה, שמות כא:יד

רש"י ד"ה וכי יזיד, ...שומע אני אפילו גוי... "על רעהו" ולא על גוי וכו'. כך היא הגירסה בחומש "תורת חיים", והנה בחומש "המאור" ובחומש "תורה תמימה" ועוד, אין מוזכר דינו של הורג גוי, אך מוזכר בדפו"ר. וראה "ספר הזכרון" שכתב: והנוסחאות הדפוסיות שכתוב בהן עבד במקום גוי, בימי גזירת השמד נכתבו, ומפני היראה החליפו השיטה. ע"כ. וכך פסק רמב"ם בהלכות רוצח ושמירת הנפש (ב, יא): ישראל שהרג גר תושב אינו נהרג עליו בבית דין שנאמר "וכי יזיד איש על רעהו", ואין צריך לומר שאינו נהרג על הגוי, ואחד ההורג את עבד אחרים או ההורג עבדו הרי זה נהרג עליו, שהעבד כבר קבל עליו מצוות ונוסף על נחלת ה'. (פ' משפטים תשס"ג)

שם. ...שאף־על־פי שהם מזידין, אין מערימין. ע"כ. כלומר אין מצדם של אלה כל ערמה ועל־כן נחשבים כשוגג קרוב למזיד (כגון נתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם) ולא כמזידים גמורים (רא"ם). (פ' משפטים תשמ"ח)