ברכת אשר על התורה, שמות יט:כ

רש"י ד"ה וירד ה' על הר סיני, יכול ירד עליו ממש, תלמוד לומר (כ, יט) "כי מן השמים דברתי עמכם" וכו'. מתחילה חשבתי שקושית המכילתא־רש"י היא משום ההאנשה, הבנת הדברים כפיזיים, וזה אינו, שכן איני רואה בתשובה פחות פיזיות־האנשה מאשר בקושיה. וצ"ע. (פ' יתרו תשנ"ו) וראה "משכיל לדוד" שדרשו כך בגלל הכפילות בלשון - "על הר סיני", "אל ראש ההר" - חדא, הורדה לשמים, שהגיען על ההר. וחדא, שירד כסא הכבוד עליהם. ורבנו בחיי כתב: לשון "ירידה" בהקב"ה, בכל מקום הוא עניין הראותו וגלויו בהשגת השכל... מתוך שראו הכבוד כאש אוכלת בראש ההר, ידעו והבינו כי שָם ה' המיוחד. ואל הכוונה הזאת נאמר "וירד ה'". לא שיראו ה' המיוחד, שהרי כתיב (להלן לג, כ) "כי לא יראני האדם וחי".