ברכת אשר על התורה, שמות יז:יג

רש"י ד"ה ויחלש יהושע, ...מכאן אנו למדים שעשו על פי הדבור של שכינה. ע"כ. מה ראיה לכך מכאן? ודברי "שפתי חכמים" (אות ס) מאוד אינם נראים, שהרי אפשר ואפשר או שפשוט לא הספיק יהושע להרוג את כולם או שלא ראה צורך בהריגתם של החלשים משהרג את גיבוריהם. ועוד: אם על־פי הגבורה עשו כן, מה פשרה של הוראה משמים זו? למה ציוה הקב"ה להשאיר גרעין לפורענות עתידית, דבר ששאול המלך נענש עליו? כך שאלתי כשלמדתי עם אריאל שי' בשבת. תשובה עדיין לא מצאתי. (פ' יתרו תשמ"ט) וראה "ספר הזכרון" שודאי עשו על פי הדיבור, שאם לא כן - מנין ידעו מי גיבור ומי חלש?

ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. וקשה לי, מה פירוש "ואת עמו"? הרי מסתבר שרק חיילי עמלק זנבו אחר בני־ישראל ותקפו אותם, ואילו העם, כלומר זקנים, נשים וטף ישבו במקום שבו ישבו, ואם כן אפוא, כיצד החליש יהושע גם אותם? (פ' בשלח תשס"א, מלון מוריה־שרתון, תל־אביב) וראה ספורנו שכוונת הכתוב לצבא עמלק המקובץ מעם עמלק. וראה "דעת מקרא".