ברכת אשר על התורה, שמות טז:ג
Birkat Asher on Torah, Exodus 16:3 · ברכת אשר על התורה · free full Hebrew text
Open in the reader →"מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים". בדברי המפרשים המבארים טענה זו מוצאים אנו הדגשות שונות. חזקוני מבאר: מותנו ביד ה' - מתת עצמנו בעתנו, ולא יתקצרו ימינו ברעב. ור"ע ספורנו מבאר: אם היה האל יתברך חפץ להמיתנו, היה טוב לנו שימיתנו שם בעודנו שבעים. חזקוני מדגיש את הדאגה לקיצור ימים, ואילו ר"ע ספורנו מדגיש את תחושת הרעב. (פ' בשלח תשנ"א)
בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע. דרש רב עוירא (סוטה יא ע"ב), בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים. בשעה שהלכו לשאוב מים, הקב"ה מזמן להן דגים קטנים בכדיהם ושואבות מחצה מים ומחצה דגים וכו'. הרי לך שהאמור כאן ("סיר הבשר") הוא לשון גוזמה. ואולי זה שייך לתופעה הידועה של זכרון סלקטיבי השואף ליפות את העבר ולשכוח את השלילה שבו. (פ' בשלח תשמ"ג) וראה דברי נחמה ליבוביץ בעיוניה לספר שמות עמ' 193.
ואם אמנם זוהי בקשתם של בני ישראל כדברי רש"י להלן (ז ד"ה ובוקר וראיתם), יהיה זה קצת תמוה שביקשו את המותרות - הבשר, לפני שיבקשו את העיקרי - הלחם. (פ' בשלח תשל"ח) וראה "אור החיים" הק' על אתר שכתב: בשבתנו על סיר הבשר - זו כת הפריצים, שבהם התחיל הכתוב בדברים אלו, כי בקלקלה מתחילין מן הצד, ואחר כך אמר "באכלנו לחם לשובע" כנגד התובעים לחם לאכול, כי היו רואים עצמן בארץ לא עבר בה איש, ולא היו מושלים ברוחם להמתין עד שיתן להם רבם מנתם. וראה "העמק דבר" על אתר.