ברכת אשר על התורה, שמות יד:כד

רש"י ד"ה וישקף, ויבט... להשחיתם וכו'. ותמוה שאין רש"י חוזר כאן על דבריו למעלה (בראשית יח, טז) "כל השקפה לרעה". (פ' בשלח תשנ"א) וראה דברי רבי חיים הירשנזון בספרו "נימוקי רש"י" על אתר. (הערת ר' חזקי פוקס שי')

ולכאורה יהיה קשה כאן: לרעה - למצרים, אבל טובה היא לישראל, ומהו הקובע? (פ' בשלח תש"ס) הערת הגר"א נבנצל שליט"א: כאן ההשקפה היא "אל מחנה מצרים" וזהו הקובע.

ואולי אין רש"י מזכיר את כללו כאן בשל אמביוולנטיות זו. (פ' בשלח תשס"ה) וראה מש"כ למעלה (בראשית יח, טז).

רש"י ד"ה בעמוד אש וענן, עמוד ענן יורד ועושה אותו כטיט וכו'. ולא ברור לי, על מה מוסב "אותו". ואולי הכוונה לים, כלומר עמוד הענן עושה את הים לטיט, שהרי לפי האמור בפסוק כב הים צריך הרטבה כדי להיהפך לטיט? (פ' בשלח תשנ"ח) וראה "משכיל לדוד" שעמוד הענן עשה את קרקע הים כטיט. בזמן שעברו ישראל ביבשה בתוך הים היה הקרקע יבש, ואחר כך כשבאו המצרים לשם, הוצרך הענן להרטיב את הקרקע ולהפכו לטיט.

רש"י ד"ה ויהם, ...ערבבם, נטל סגניות שלהם וכו'. וביאור המלה סגניות אצל ר' שמואל פ. גלברד ב"לפשוטו של רש"י" הוא: לשון נס ודגל. כלומר נפלה מהומה במחנה מצרים, בגלל שניטלו הדגלים וסימני המחלקות והיחידות, ואין איש יודע לאן הוא שייך. וראה "שפתי חכמים" (אות ר) - פירוש, שֵׂכל שלהם, לשון סגנון אחד עולה וכו'. (פ' בשלח תשמ"ט)