ברכת אשר על התורה, שמות יג:יט

"כי השבע השביע את בני ישראל" וגו'. כשלמדתי רש"י עם אריאל שי', שאלני, אמנם רש"י מסביר, מדוע לא השביע יוסף את בניו לקוברו בארץ ישראל מיד , אך מדוע אינו מסביר, למה לא השביע אותם ואת בניהם אחריהם במקום להשביע את אחיו. חיפשנו ולא מצאנו תשובה. ואולי ביקש יוסף להפוך בדרך זו את העלאת עצמותיו לארץ ישראל לענין כלל־לאומי שכלל ילידי מצרים היוצאים יבצעו אותו. (פ' בשלח תשמ"ז) ואכן כך מבואר ב"גור אריה" על אתר (הערת ר' חזקי פוקס שי').

ועל כל פנים מעניין שיוצא כאן ש"בני ישראל" מתפרש בפסוק זה על־ידי רש"י כאחי יוסף, ולא במובן המקובל - עם ישראל. (פ' בשלח תש"ן) וראה רא"ם ש"בני ישראל" כאן, פירושו "בני יעקב".

ושמא ראה ברוח הקודש שעתיד אפרים לצאת ממצרים לפני זמן הגאולה ולהינגף לפני הפלשתים (ראה להלן טו, יד), ומפני זה חשש. (פ' בשלח תשנ"ז) ראה שמות רבה (כ, יא) שטעו בני שבט אפרים ויצאו ממצרים לפני שנשלם הקץ, ונהרגו מהם שלושים ריבוא. (טעותם היתה, שחשבו שחשבון הקץ מתחיל מברית בין הבתרים, אבל היו צריכים לחשב מיום שנולד יצחק מפני שנאמר "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם", כלומר חשבון הגלות מתחיל משעה שיהיה לאברהם זרע ויצחק נולד שלושים שנה אחרי ברית בין הבתרים, כמבואר ברש"י למעלה יב, מ).