"ויושב את משה ואת אהרן". המלות "את" נראות כמיותרות, שהרי משה ואהרן הם נושאי המשפט ולא מושאים. וראה ראב"ע על אתר. (פ' בא תש"ן)
וראה רד"צ הופמן שעל תרגומו ועריכתו אני עובד כעת. (פ' בא תש"ן) ב"ה ראה אור בניסן תש"ע וכך נאמר שם (עמ' קו): השיבו אותם, ומכאן - יחסת־ה"את". וראה דברי רש"י כאן.