ברכת אשר על התורה, דברים ט:כא

"...ואכֹּת אֹתו טחון היטב עד אשר דק לעפר" וגו'. לכאורה חוזרת המילה "לעפר" אל "טחון היטב", כלומר סרס המקרא, אך אין מעיר על כך, חוץ מאשר - אולי - ראב"ע על אתר. וקצת תמוה שאונקלוס מתרגם לפי הסדר ואינו שועה לקושי שבו. ובאמת קשה גם כאשר מקדימים תיבת "לעפר", כי מכל מקום יש כאן כפילות מיותרת. ראוי לבדוק כיצד אונקלוס נדרש לכגון דא כאשר רש"י אמנם "מסרס" - עבודה לר' רפאל בנימין פוזן שי'! (פ' עקב תשנ"א) הערת הגר"א נבנצל שליט"א: צריך להבין כך: הוא דק עד כדי להיות עפר.