ברכת אשר על התורה, דברים לד:ז

רש"י ד"ה לא כהתה עינו, אף משמת. ע"כ. לאורך כל התורה נוטה רש"י לפרש על דרך המופלא והנס, ושוב צריך לשאול, לשם מה לו לעשות כן כאן, והרי אפשר לפרש לפי פשוטו - עד יום מותו. יתרה מזה: מה פירוש לא כהתה עינו אחרי המוות? כלום יש אז ראיה פיזית?

בשעתו חשבתי, כי רש"י המלמד עושה כן כדי לעורר את שומעיו להקשיב לדבריו, וכך נרשמו גם דברים אלה בקונטרסיו, אך אחר כך נראה לי שזה פשטני מדי. אולם לא קיבלתי תשובה לשאלה העקרונית, לא מנחמה ליבוביץ ע"ה ולא מר' דב רפל שיבלח"א, אף כי שלחתי לשניהם רשימה ארוכה של הערות רש"י מסוג זה. (פ' וזאת־הברכה תש"ס)