ברכת אשר על התורה, דברים לג:כג

רש"י ד"ה ירשה, לשון ציווי, כמו "עלה רש" (למעלה א, כא), והטעם שלמעלה ברי"ש מוכיח וכו'. לכאורה הוכחה קצת חלשה שהרי היא מבוססת על הטעמה ש"עברה בירושה" מן הצורה "יְרַש", ומאימתי הטעמות כאלה מוכיחות? (פ' וזאת־הברכה תשנ"ז)

וראוי לתשומת־לב הסיפא של דבריו: ובמסורת הגדולה מצינו באלפא ביתא: לשון ציווי דטעמיהון מלעיל, ולכאורה זה מחליש במקצת את הקפדתו של הגאון הרב אביגדר נבנצל שליט"א בנידון, השווה "ואהבת" שבקריאת שמע, והשווה הציווים בפרשת תרומה. בלנ"ד אשאל אותו. (פ' וזאת־הברכה תש"ן, תש"ס)