ברכת אשר על התורה, דברים לב:ל

"איכה ירדֹּף אחד אלף ושנים יניסו רבבה" וגו'. כאן, בניגוד לספר ויקרא (כו, ח), אין רש"י שואל על החשבון הבלתי מכוון. ואולי זה כדי לא להבליט את כוח האחדות אצל הגוים האויבים. על כל פנים, את הלימוד החיובי שלמדנו בספר ויקרא "אינו דומה מועטין העושים את התורה למרובין העושין את התורה" נקח אל לבנו ונעתיק אמירה זו גם לעניין אחדות במשפחה שבה נתברכנו ב"ה ואני תפילה שהיא תתמיד עד סוף הדורות. (פ' האזינו תשס"ב, בר־מצוה של דניאל יוסף שי') וראה מש"כ בספר ויקרא שם.

רש"י ד"ה אם לא כי צורם מכרם, וה' הסגירם, מכרם ומסרם בידינו וכו'. מילת "בידינו" קשה לי, שהרי בדיבור הקודם הדגיש רש"י "ממנו", כלומר מן האויב, "אלף מישראל". ולכאורה צריך לומר שמ"פן יאמרו" (פסוק כז) הוא דיבורו של האויב, וכפי שרש"י מדגיש בפסוק כח בד"ה עצמו, "כי אותו גוי" וכו', ותיבת "ממנו" שבכאן הוא לשון מדבר רבים, כלומר איך ירדוף אחד מאתנו וכו'. (פ' האזינו תשמ"ח)

אבל ראה רש"י להלן (מג סוף ד"ה וכפר אדמתו עמו). (פ' וזאת־הברכה תשמ"ח)

אין כל קושי. גם "בידינו" וגם "ממנו" הוא לשון מדברים, ופשוט. (פ' האזינו תשמ"ט)