ברכת אשר על התורה, דברים ל:ג
Birkat Asher on Torah, Deuteronomy 30:3 · ברכת אשר על התורה · free full Hebrew text
Open in the reader →רש"י ד"ה ושב ה' אלהיך וגו', ...ואף בגליות שאר האומות מצינו כן "ושבתי את שבות בני עמון" (ירמיה מט, ו). ע"כ. דומה שזוהי ראיה לפירוש השני. (פ' נצבים וילך תשל"ה)
ואכן כך מבואר ב"לפשוטו של רש"י", זו לשונו: לפי פירוש שני אין פירוש "ושב", שהוא יושב עמו, אלא יש לפרשו כפועל יוצא - ישיב, אולם התורה כתבה "ושב" כרמז למשמעות השניה של פועל זה: חזרה, כלומר השבות תבוא במחזורים, כפי שנאמר בהמשך "ושב וקבצך". וראיה לדבר - שהרי אף בגלויות שאר האומות מצינו כן. והרי אין לומר על שאר האומות שהוא ישוב עמהן. מכאן שיש לפרש "ושב": ישיבו. (פ' נצבים תשנ"א) הערת ר' זאב נוימן שי': עיין שיחות הרצי"ה לספר דברים (עמ' 460).
וקשה לי: למה לשון הרבים ("בגליות"), ולמה ה"א־הידיעה ("האומות") כאשר רש"י אינו מביא אלא פסוק־מקרה אחד המתייחס לאומה אחת? (פ' שופטים תשנ"ה)
וצריך לבדוק הגירסאות שברש"י, שכן בירמיה אין כתוב "ושבתי את שבות בני עמון", אלא "ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון", ואכן יש גורסים "ושבתי את שבות מצרים" (יחזקאל כט, יד), ויש גירסה שלישית "ושבתי שבות מואב" (ירמיה מח, מז). וממילא קשה, למה אין רש"י מזכיר גם את האחרון, והרי הוא מדבר על "שאר האומות", ועל כן היה ראוי להזכיר לפחות שתיים. (פ' נצבים תשנ"ה)