ברכת אשר על התורה, דברים ג:יז

רש"י ד"ה כנרת, מעבר הירדן המערבי היה וכו'. הרבה זמן הבינותי שדעת רש"י היא, כי הירדן זרם לדרום במקביל לים כנרת, ממזרח לו, עד שהבינותי כי אין כוונתו לים כנרת, כי אם לעיר כנרת המוזכרת בספר יהושע (יט, לה), וראה "לפשוטו של רש"י" על אתר. (פ' דברים תשנ"ה)

ובעזרת ה' אשאל את ר' יהודה קיל שי', למה אינו מזכיר את פסוקנו בפירושו ליהושע שם. (פ' דברים תשנ"ו) הערת הרב איתן שנדורפי שי': לגבי הירדן שממזרח לכינרת, יתכן שרש"י למד שגם נחל הרוקאד, שממזרח [לרמת הגולן, וממילא הוא גם ממזרח] לכינרת, ונשפך לירמוך שנשפך לירדן הוא חלק מ[היובלים של] הירדן, ונקרא ירדן.

השבוע ביקשתי מר' יהודה פליקס שי' לגרום למחקר על ידיעות רש"י בגיאוגרפיה של ארץ ישראל במחלקה למדעי ארץ ישראל שבאוניברסיטת בר־אילן, אך אין לי הרושם שהוא עוד יכול לעשות מעין זה. (פ' דברים תשנ"ח)

עתה ראיתי, שכבר הנצי"ב דן בזה ב"העמק דבר", וראה גם ב"עמק המלך" ב"מלכה של תורה". (פ' ואתחנן תשנ"ח)

מכיוון שלא שאלתי מיד, הפסדתי, כי ר' יהודה קיל שי' אינו יכול להשיב, וקשה להניח שיוכל. ועוד: רק עתה שמתי לב שאונקלוס מתרגם "כנרת" - גנוסר, כלומר יישוב מסוים. ואולי תירגם לשם מאוחר יותר כדי למנוע את הטעות שמדובר בים כנרת, וכפי שסברתי בשעתו. (פ' דברים תשס"ג) הערת ר' רפאל בנימין פוזן שי': נחלקו חכמים (מגילה ה ע"ב - ו ע"א) בזיהויים של מספר מקומות באיזור טבריה, המוזכרים במקרא: "וערי מבצר הַצִּדִּים צֵר וחמת רקת וכנרת" (יהושע יט, לה). "רבי יוחנן אמר: ...'חמת' זו טבריא. ולמה נקרא שמה חמת? על שום חמי טבריא. 'רקת' זו ציפורי... 'כנרת' זו גינוסר". אבל רבא נחלק עליו: "'חמת' זו חמי גרר (חמת גדר), 'רקת' זו טבריא. 'כנרת' זו גינוסר". על כל פנים לשתי הדעות "'כנרת' זו גינוסר" כתרגום פסוקנו. (מתוך ספר "פרשגן" - ביאור חדש לתרגום אונקלוס - בכתיבה)