ברכת אשר על התורה, דברים כח:סו

רש"י ד"ה חייך תלאים לך, ...ורבותינו דרשו (מנחות קג ע"ב) זה הלוקח תבואה מן השוק. ע"כ. וראה שם במנחות דרגות שונות של קללה זו, והרי לך דוגמה של פירוש פסוק על פי תנאים העשויים להשתנות, ואכן השתנו, ואין לו לפירוש זה כיום אפוא כל משמעות. דיברתי על המאמר הנ"ל עם נחמה ליבוביץ שתח'. לדבריה - המטאפורה עומדת, גם אם משמעה המצומצם משתנה. הן גם היום עומדת קללה זו בקנה מידה לאומי לגבי עמים רבים. - לפיכך הבעיה אינה קיימת במקרה כזה. (פ' האזינו תשמ"ט)

כלומר הפירוש נכון הוא ומציע תמונה הולמת לשעתו, כמו שמובנת לשעתה התמונה "ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד" (ויקרא כו, כו). אלא שכיום אין לתמונות מן הסוג הזה עוד כל משמעות. (פ' כי־תבוא תשס"ב)

ובאשר לדרשת רב חנן עצמה - רש"י מצרף כאן שני שלבים מן הנדרש שם לדיבור אחד - "זה הלוקח תבואה מן השוק", כנראה משום הקיצור. (פ' כי־תבוא תש"ן)