ברכת אשר על התורה, דברים כח:נו

רש"י ד"ה תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה, הגדולים. ע"כ. רש"י נאלץ לפרש־להוסיף כן משום שהכתוב הבא מדבר בבנים הקטנים. (פ' כי־תבוא תשמ"ח)

רש"י ד"ה ובשליתה, בנים הקטנים וכו'. לא ידעתי משום מה רש"י הולך אחר אונקלוס, ולא אחר יונתן בן עוזיאל, וראה הקושי שבזה ב"פירוש יונתן" שכתב: ובשפיר שליתא דתפוק מבית תורפה בעידן מולדה - מורה באצבע דלא ניחא ליה בפירוש בנים קטנים וכדפירש רש"י, דאם כן הא כתיב בתריה "ובבניה אשר תלד" ומאי עביד ליה, בגדולים אי אפשר לפרש, דהא כבר נאמר "בבנה ובבתה" אלו הגדולים, אלא בשלייתא ממש קאמר. ע"כ. (פ' כי־תבוא תשנ"ג) הערת ר' רפאל בנימין פוזן שי': אונקלוס שומר על לשון נקייה: "וּבְשִׁלְיָתָהּ" - "וּבִזְעֵיר בְּנַהָא" (ובבנה הקטן) "הַיּוֹצֵת מבין רגליה" - "דְּיִפְּקוּן מִנַּהּ" (שיצאו ממנה). (מתוך ספר "פרשגן" - ביאור חדש לתרגום אונקלוס - בכתיבה)