ברכת אשר על התורה, דברים ב:לא

"...הַחִלֹּתִי תת" וגו'. כאן מפורש שכיבוש זה היה מתוכנן בידי ההשגחה, ואילו למעלה (במדבר כא, כא) נראה כמו תוצאה של משא ומתן בלתי מוצלח, והרי לך דוגמה מובהקת של "סיבתיות כפולה", ואין כאן משום סתירה ח"ו. (פ' דברים תש"ס)

רש"י ד"ה החלתי תת לפניך, כפה שר של אמוריים של מעלה תחת רגליו של משה והדריכו על צוארו. ע"כ. לא ידעתי איזה קושי בא תיאור ציורי זה לפתור. (פ' דברים תשמ"ז)

ולכאורה העניין הוא בביאורה המילולי של המילה "לפניך". (פ' דברים תש"ן) ולפי ספר "שערי אהרן" הקושי הוא: למה נאמר "החלותי", הרי עדיין לא התחיל? לכן מבאר רש"י שה' נתן למשה רבנו להכניע מלאך בשמים הממונה על האמוריים, ונחשב הדבר כהתחלת נפילתם.