ברכת אשר על התורה, דברים טז:י

רש"י ד"ה מסת נדבת ידך, ...הבא שלמי שמחה וקדש קרואים לאכול. ע"כ. וקדש, כלומר וְהַזְמֵן. ראה "לפשוטו של רש"י". (פ' ראה תשס"ד)

רש"י ד"ה והלוי והגר והיתום והאלמנה, ארבעה שלי, כנגד ארבעה שלך - בנך ובתך ועבדך ואמתך; אם אתה משמח את שלי וכו'. גם כאן אין האשה נזכרת, כמו ב"זכור את יום השבת לקדשו", וצריך אפוא לומר שהכלל "אשתו כגופו" הוא מקובל גם על רש"י. ומכל מקום תמוה שאין מעירים על זה. (פ' ראה תשנ"ו) וראה מש"כ למעלה (יב, יב).