ברכת אשר על התורה, דברים יד:ו

רש"י ד"ה מפרסת, סדוקה - כתרגומו. ע"כ. קשה לי: אם כן הוא, לשם מה אומר הכתוב בהמשך "ושוסעת שסע", פרש"י - חלוקה בשתי צפרנים וכו', והרי לכאורה אפשר להבין "מפרסת פרסה" - זו שיש לה פרסה, "ושסעת שסע שתי פרסות" - והפרסה מחולקת לשתיים, וגם בדרך זו אדע שהשסע חייב להיות חלוק ולא רק סדוק. ואם נפרש כך, לא יהא צורך לראות ב"שסועה" שבפסוק הבא בריה בפני עצמה. (פ' ראה תשס"א) וראה רא"ם. לדבריו, אין לפרש ש"מפרסת" הוא שם פועל הנגזר מלשון 'פרסה', וכלומר שיש לה פרסה להפריס (לדרוך) על הארץ, שהרי בפסוק הבא נאמר על הגמל, הארנבת והשפן "ופרסה לא הפריסו", ואין לומר שאין להם פרסה כלל, אלא שיש להם פרסה ואינה סדוקה.