רש"י ד"ה לא יתיצב איש, אין לי אלא איש... תלמוד לומר "לא יתיצב", מכל מקום וכו'. לכאורה דרך דרשה זו קשה, שהרי "לא יתיצב" אינו פנוי לדרשה! וצריך עיון. (פ' שופטים תשנ"ה) וראה "גור אריה". לדבריו, הקדים הכתוב "לא יתיצב" לתיבת "איש", כדי שיהיה נדרש לחוד, כלומר לא יתייצב שום אחד בפניכם.