ברכת אשר על התורה, דברים יא:כב

רש"י ד"ה שמר תשמרון, אזהרת שמירות הרבה להזהר בתלמודו שלא ישתכח. לעניות דעתי קשה לפרש כך שהרי מיד נאמר: "לעשׂתה". ואפילו לומר שהכוונה למצוות לא תעשה אי אפשר כאן, אלא פשוט אזהרה להקפיד היטב לעשות כנדרש. ואכן איני רואה מה הניע את רש"י שלא לומר כן. (פ' עקב תשנ"א)

וראה באשר למשמעו של שמ"ר להלן (יג, א רש"י ד"ה תשמרו לעשות). (פ' ראה תשנ"א)

ועתה ראיתי שבדפו"ר אין ד"ה זה כלל. (פ' עקב תשנ"ג)

אך גם למעלה (ד, ו) אמר רש"י "ושמרתם - זו משנה", ולכאורה היה מוטב לומר שם - זו מצוות לא תעשה, לעומת "ועשיתם" שהוא כמשמעו (ראה מה שכתבתי שם). ואולי כדאי לבדוק את כל הכתובים שבהם בא הפועל שמ"ר בקשר למצוות ה', ולבדוק הערות רש"י. (פ' עקב תשנ"ו)

רש"י ד"ה ללכת בכל דרכיו, הוא רחום, ואתה תהא רחום וכו'. קשה לי: אין רש"י מביא מעין זה כבר למעלה (י, יב) "ללכת בכל דרכיו". (פ' עקב תשמ"ז)

רש"י ד"ה ולדבקה בו, אפשר לומר כן, והלא אש אוכלה הוא? אלא הדבק בתלמידים ובחכמים, ומעלה אני עליך כאילו נדבקת בו. ע"כ. הגירסה "בתלמידים ובחכמים" מעניינת, אך בדפו"ר "תלמידי חכמים" כמקובל. ומכל מקום, קשה למה אין רש"י מעיר־שואל מעין זה למעלה (ד, ד) "ואתם הדבקים" וגו'. (פ' עקב תשנ"ג)

דומה שהדברים קשים הרבה יותר, כי הנה על דביקות בו יתברך מדובר גם למעלה (י, כ) "ובו תדבק", ודברי רש"י שבכאן הם מכתובות (קיא ע"ב), ושם הגמרא מסמיכה את ביאורה זה לשני כתובים (ד, ד ו-יא, כב, אך לא ל-י, כ), ואילו רש"י - רק לפסוקנו. וצע"ג.

והרי עוד קושיה, כי הנה להלן (יג, ה) לפסוק "ובו תדבקון" מביא רש"י דברי הגמרא בסוטה (יד ע"א) "הדבק בדרכיו - גמול חסדים" וכו', וכאן אינו רואה כל קושי בדבקות בו יתברך. (פ' ראה תש"ס)

והנה זה עתה אמרה לי רות בן מאיר שתח', אחרי שדיברנו על פסוקים אלה אתמול, שלפסוקנו אין רש"י יכול להביא את מאמרם ז"ל, "הדבק בדרכיו" וכו' שאותו הוא מביא להלן (סוטה יד ע"א), משום שכאן הרי נאמר בכתוב - לפני "ולדבקה בו" - "ללכת בכל דרכיו", והמאמר בסוטה יהפוך אפוא את הסיפא של פסוקנו לחזרה על הנאמר קודם לכן. אלא שכנגד זה אמרתי לה, יביא אפוא רש"י בשני מקומות אלה את מאמרם ז"ל מכתובות, שיכול להתאים לשני המקומות. וצריך עיון. (פ' ראה תש"ס) וראה "אמרי שפר". לדבריו, בכל המקראות המצווים על דבקות במקום לא כתב רש"י כלום, כי לפי פשוטו של מקרא אין כוונת הכתוב אלא להדבק בדרכיו, אבל כאן אי אפשר לומר כן, שהרי כבר אמר "והלכת בדרכיו".

וראה עוד בדברים לשבת חתן של נתנאל שי' (למעלה ד, ד). (פ' ראה תש"ס)

כאשר ביקרני הגאון ר' אביגדר נבנצל שליט"א ביקור חולים בבית, שאלתיו, למה חז"ל מדברים דווקא על תלמיד חכם ולא על חסיד או צדיק, ולא השיב.

שלום שי' אמר לי, כי ההנחה היא שתלמיד חכם הוא אדם מוסרי וכו', אך לא ידעתי לזה בסיס. (פ' עקב תש"ס)