ברכת אשר על התורה, דברים א:ז

רש"י ד"ה ואל כל שכניו, עמון ומואב והר שעיר. ע"כ. כך לשון ספרי. קושיית "שפתי חכמים" (אות ד) ברורה - הרי אלה (עמון, מואב ושעיר) אסורים להם לישראל, כאמור להלן (ב, ה): "אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם...", אבל תשובתו, שאילו לא חטאו ישראל במרגלים היה נותן להם ה' ארץ עשרה עממין כאשר נשבע לאברהם ולא רק שבעה, אינה סבירה, כי מה שייכת התנהגות ישראל לגבי מתן ירושה על־ידי ה' ב"ה לאחרים בשכר מעשיהם הטובים? (לוט הלך עם אברהם למצרים ולא גילה למצרים ששרה היא אשת אברהם ולא אחותו, ועמון ומואב נעשו כבני בניו של אברהם. ראה רש"י להלן ב, ה ובראשית רבה מד, כג). (פ' דברים תשמ"ו) הערת ר' חזקי פוקס שי': בפירוש "תולדות אדם" על הספרי (דברים פיסקא ו) מיושבת קושיית בעל "שפתי חכמים" בשני אופנים, ולפיהם סרה קושיית המחבר: (א) מדובר על החלקים שסיחון כבש מעמון ומואב והתיר לישראל. (ב) ב"מגלה עמוקות" (אופן קמ) כתב שאילו היו ישראל נכנסים לארץ מיד בלא חטא, היה בא תיקונו הגמור של העולם והיו ישראל נגאלים גאולה שלמה. על כך מוסיף בעל "תולדות אדם", שבמציאות זו היו ישראל כובשים את כל העולם, ובכלל זה עמון ומואב.

ואמנם לפי רש"י קשה: מה טעם בבואם לשם. וראה "באר יצחק" על אתר שנשאר בצריך עיון בספרים. וראה להלן (ב, כט) ו"שפתי חכמים" שם (אות ו). (פ' דברים תשנ"ו)

ועל כל פנים קשה שלכאורה רש"י הופך את הסדר הגיאוגרפי של הגעת ישראל לארצות אלה, שהרי אלה הם שכני האמורי מן הצפון אל הדרום בעבר הירדן המזרחי ותחילה הגיעו ישראל לשעיר. (פ' דברים תשנ"ז) הערת ר' חזקי פוקס ש': הספרי (ורש"י בעקבותיו) רוצה למנות הן את המקומות שבעבר הירדן המזרחי הן את המקומות שביהודה. מכיוון שיהודה מקבילה להר שעיר, לכן מונה הספרי מצפון לדרום בעבר הירדן המזרחי, וכשמגיע להר שעיר פונה מערבה ומונה את החלקים השונים של יהודה ממזרח למערב.

רש"י ד"ה בהר, זה הר המלך (ספרי ו). ע"כ. והוא גם מוזכר במסכת שביעית (פ"ט, מ"ב), ולא ידעתי, היכן הוא, ומה רש"י בא לפרש בזה. וראיתי אצל ר' שמואל פ. גלברד המציין לירושלמי שביעית (פ"ט, ה"ב), "איזהו הר שביהודה, זה הר המלך", וכותב שמדובר ברכס ההרים המתמשך מצפון לדרום, מקצה עמק יזרעאל עד דרום ארץ יהודה. כלומר הכתוב מתאר את סדר הכניסה לארץ ישראל שהיו ראויים לה לולא חטאו בעגל, ולא רק את הדרך עד ארץ ישראל. (פ' דברים תש"ן, תשנ"ב) הערת הגר"א נבנצל שליט"א: ואולי הוא "טור מלכא" (גיטין נה ע"ב. ועיין שם נז ע"א). ובמסכת ברכות (מד ע"א) מובא: "כי אתא רב דימי, אמר: עיר אחת היתה לו לינאי המלך בהר המלך , שהיו מוציאים ממנה ששים רבוא ספלי טרית לקוצצי תאנים מערב שבת לערב שבת". עיין שם.

רש"י ד"ה ובנגב ובחוף הים, אשקלון ועזה וקסרי וכו'. אלו שמות עיירות היושבות על החוף במערב ארץ ישראל, ומשום מה שוב יש כאן העדר סדר, והפעם בגיאוגרפיה. (פ' דברים תשנ"ב)

מכל מקום, בכל הדיבורים שבפסוק זה ניכרת ידיעתו של רש"י בגיאוגרפיה של ארץ ישראל, כאילו חי שם או לפחות היו לפניו מפות מפורטות - מפליא, ולא רק לזמנו. (פ' דברים תשס"ג) הערת ר' טל הרוש שי': ראיתי בספר "תורה ופירושה" מאת הרב אברהם אלאשוילי שליט"א ביאור לסדר הערים. לדבריו, סדר הערים הוא מצפון לדרום, והוא מביא בשם ספר "דברי טובה" שקיסרי הנזכרת כאן היא עקרון וכפי שדרשו חז"ל במסכת מגילה (ו ע"א) "'ועקרון תעקר' - זו קסרי בת אדום". והוסיף ר' חזקי פוקס שי': וראה מאמרו של אוריאל טויטו "מפת ארץ ישראל שצייר רש"י" (אורשת ח"ב עמ' 295), שם מביא דברי רשב"ם (במדבר לד, ב): "רבנו זקני פירש וצייר תחומין", ודברי ר' אברהם ברלינר (במדבר לד, ג הערה ה), שבכתבי היד של רש"י (בפרשת מסעי) משורטטים ציורים של ארץ ישראל, שהועתקו מציורו של רש"י עצמו. ושם (בעמ' 297) מובא צילום (מכתב יד מינכן) שני הציורים של ארץ ישראל שהועתקו מציוריו של רש"י.