ברכת אשר על התורה, דברים א:יט

רש"י ד"ה המדבר הגדול והנורא, שהיו בו נחשים כקורות ועקרבים כקשתות. ע"כ. שוב יש כאן משום ראיית תופעות חריגות וניסים ללא כל הכרח, ועדיין איני יודע הסבר לנטייתו זו של רש"י. ואולי זה שייך לדרכי הוראתו את תלמידיו, למשוך את לבם. (פ' דברים תשמ"ז)

וכן להלן (פסוק מד) ד"ה כאשר תעשינה הדבורים, ...מיד מתים. ע"כ. היום שאלתי את נחמה ליבוביץ שתח' והבטיחה לי תשובה. (פ' דברים תשמ"ח)

ועוד, שהרי אותו הלשון חוזר להלן (ח, טו) והכתוב עצמו מבאר "נחש שרף ועקרב וצמאון", ודי לו בזה, ואף רש"י אינו מוסיף שם מאומה. (פ' עקב תשמ"ח)

השתא חזרתי ושאלתי את נחמה ליבוביץ שתח' בשיחה טלפונית ולבקשתה שלחתי לה רשימה של כחמישים מקומות כאלה ברש"י. (פ' כי־תבוא כ"ג בתמוז תשמ"ט) ראה "נסיון למצוא שיטה" בסוף הספר.

שוב דיברתי עם נחמה ליבוביץ שתח' בנידון, אך דומה שכבר קשה לה, על כל פנים הבטיחה להיות ערה לתופעה ולהודיעני אם תמצא תשובה. (פ' דברים תשנ"ד)