בנין יהושע על אבות דרבי נתן ט:א

יהושע בן פרחיה. לא גרסינן הכא בפ׳ זו כי לעיל בפ׳ שלפניו מפורש דברי ר׳ יהושע בן פרחיה והכא מפרש דברי נתאי הארבלי וכ״ה בפרקי אבות פ״א. מפרש:

הרחק. מבנין ההפעיל ולא אמר התרחק שהוא ממין התפעל כוונת התנא שאם יבוא שום אדם לשכון עם השכן רע לפי שאינו מכירו שירחיקהו ויזהירו שלא ישכון עמו. מד״ש בשם הר״י לירמא:

משכן רע. מאד תתרחק מאותן ב״א המראים עצמן שהם אוהבך ושכינך ובקרבם ערמה ומרמה וכעין זה איתא במד״ש על מתני׳ דהכא ה׳ לי בעוזרי (תהילים קי״ח:ז׳) ר״ל אותן ב״א שמראים בעצמם שעומדים לעזרתי ובקרבם תוך ומרמה לכן מבקש לה, שחופש כל חדרי בטן יהיה לי בעוזרי ואני אראה בשונאי שהמה פומבי ואוכל להנצל מהם ע״כ:

א׳ שכן וכו׳. דרך לא זו אף זו קתני לא מיבעיא שכן בבית שמצוי תמיד אלא אפילו וכו׳ ואפילו שכן שבשדה שאינו מצוי אלא באקראי אפ״ה צריך אתה לעשות גדר והרחקה מפניו כי מן השדה יבוא לבית ועי״ז תלקה כותלך וכדומה. מפרש:

מלמד וכו׳. מביא ראיה מן המקרא על הרחקת שכן רע מבית:

ר״י בנו של ר״י בב״א. היינו דאמרי אינשי אוי לרשע וכו׳ כצ״ל כנ״ל ובזה מתורץ קושית מפרש שר״י בשר״י ב״ב היינו ת״ק: