בנין יהושע על אבות דרבי נתן ח:ג

וקנה לך חבר. כדרך קנין סחורת שמאד מדקדק שלא יתאנה עצמו במקח רע. מפרשים. וע״ז אנחנו מתפללים בכל יום הצילנו מחבר רע ואגב אמינא מלתא עוד כוונה בזה הצילני מחבר רע שלא יצטרך לקבל צדקה ופרנסתו מאדם רשע ורע כי עי״כ צריך ליתן לו חלק לעוה״ב בג״ע וזקיני הגאון מהר״ל מפראג בס׳ ד״ח דקדק שלא אמר קנה לך תלמיד שאין ראוי לעשות דבר זה לעשות האדם לעצמו לרב וליקח לעצמו שם חשיבות לומר תלמוד ממני כמו שעושים בארצות הללו. הובא בתוי״ט. וכוון אל האמת כדאיתא לקמן פי״א ד״ה ושנא את הרבנות וכו׳ שנאמר יהללך זר וכו׳. וע״ש בס׳ ד״ח מה שמחלק בזה מי שבידו כח להעמיד תלמידים הרבה וראוי. כבר הזהירו לעיל והעמידו תלמידים הרבה וכדאיתא בע״ז די״ט ע״ב ע״ש:

חבירו מחזירו. לכך איתא בברכות ד״ו תרי מכתבן מילייהו בספר הזכרונות חד לא מכתב מיליה ופירש המהרש״א בח״א שם לפי ששנים מתוך משא ומתן שלהן בדברי תורה יבואו ברוב על האמת שניתן ליכתב מילייהו בס׳ הזכרונות לפניו יתברך אבל הא׳ אפשר שיבא לטעות בלמודו ולא ניתן ליכתב עכ״ל וע״פ מה שכ׳ התוי״ט בפ״א פ״ג מ״ב בשנים כ׳ ויש ביניהן ד״ת ובא׳ כ׳ שיושב ועוסק בתורה משום שהיחיד אינו רגיל להוציא ד״ת מפיו לפיכך קאמר התנא אצל שנים ויש ביניהם דברי תורה ע״כ בקיצור ולפ״ז שפיר קאמר תרי מכתב מילייהו היינו הד״ת שמדברין איש אל רעהו לאפוקי חד אינו מדבר רק מעיין לכך לא נכתב מיליה כ״א העסק בלבד כנ״ל *[ואינו נראה אלא אפי׳ קורא ומדבר ומעיין ומוציא הדברים בפיו אין לו שכר כשנים ולא מכתב מיליה בס׳ הזכרונות]: