בנין יהושע על אבות דרבי נתן מא:ח

כל המקבל עליו ארבעה דברים. פ״ב דדמאי מ״ג איתא בהיפך המקבל עליו להיות חבר וכו׳ וע״ש בר״ב ותוי״ט מה שמאריכין בזה גס על סוגיא דבכורות ספ״ד דף ל ע״ב. כי שם מבואר ג״כ דיני ת״ח וזקן יושב בישיבה ע״ש:

להיות חבר. לענין טהרות דהיינו פרוש ויהיו בגדיו ומשקים שלו טהורים. ולשון הרמב״ם חבר נקרא ת״ח וכן יקראו לת״ח חבריא ונקרא בזה השם כי חברתם זל״ז חברה נאמנות כי היא חברה לש״ש ועיין דא״ז רפ׳״ד:

אינו הולך לבה״ק. שם במתני׳ דדמאי איתא ולא יהא מטמא למתים:

ואינו מגדל בהמה דקה. שזה אסור בא״י שלא ירעו בשדות אחרים ר״ב ובספ״ז דב״ק כתב הטעם משום ישוב א״י שמפסידין את הזרעים עי״ל פל״ה דיה ואין מגדלין:

לכהן ע״ה. שם בדמאי איתא אינו מוכר לע״ה לח ויבש. וכתב הר״ב דאין מוסרין לע״ה טהרות וכו׳:

אצל ע״ה. שם איתא ואינו מתארח אצל ע״ה ולא מארחו אצלו בכסותו והטעם שלא יבא לידי טומאה ע״י ע״ה ע״ש:

אוכל חולין בטהרה. נ״ל שזה פי׳ לדלעיל מהו חבר מסיים האוכל חולין בטהרה דאל״כ חמשה הוי והוא מתחיל רק בארבעה. אבל יותר נראה שקאי על הע״ה שרוצה לאכול חולין בטהרה שחבר לא יעשה לו משום דע״ה אינו יודע ליזהר שפיר: