בנין יהושע על אבות דרבי נתן ד:ד

שעבודת בהמ״ק קיימת העולם מתברך. משום דתמיד של שחר היה מכפר על עבירות של לילה ותמיד של בין הערבים על עבירות של יום כדאי׳ במדרש על הפסוק (ישעיהו א׳:כ״א) צדק ילין בה. וגם שאר קרבנות על חטאים ידועים שהיו מקריבים לכפר עונות. נמצא ממילא הברכה מצויה כדאיתא סוף מס׳ קדושין ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות והם מתפרנסים שלא בצער אני וכו׳ אלא שהרעותי את מעשי וכו׳ שנאמר עונותיכם מנעו הטוב מכם לאפוקי אם יש לו כפרה על העונות לא גרע מחיה ועוף וזש״ה באיכה מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו שיתפלל רק על מחילת חטאיו ואז נהפך הכל לטובה ומה״ט נ״ל ג״כ שתיקנו חז״ל בתפלת ש״ע בשומע תפלה אנא ה׳ חטאתי וכו׳ להתפלל על מחילת עון ויהיה מודה ועוזב מקודם. ואח״כ תפלה על הפרנסה כדינו דלעיל:

על יושביו. שלא היה גלות ונדנוד ממקום למקום כ״א כל אחד תחת גפנו ותאנתו:

ולעבדו בכל לבבכם זו עבודת בהמ״ק. והרי זו אזהרה לכהנים שלא יהיה לכם מבוהלת בשעת עבודה ילקוט שם ועוד מביא הרבה דרשות ע״ז ע״ש וכתב המפרש שדיוקו דאל״כ ולעבדו ל״ל דהא כבר כתיב והיה אם שמוע תשמעו וגו׳ ע״כ ה״ק אע״ג דתשמרו כל מצותי אם אינכם עושים עבודה בבהמ״ק אין לכם ברכה והטעם מפני שהיה בבית המקדש לחם הפנים וגם היו מקריבין עומר ועל זה נשתלחה ברכה בתבואה ועל ידי שתי לחם נשתלחה ברכה בפירות כדאיתא בראש השנה [טז.] אמר הקב״ה הביאו לפני וכו׳ כדי שאברך לכם. ועל ידי היין שהיו מנסכין ע״ג מזבח נשתלח ברכה ביין ולא היה מחמיץ כדאיתא בפסחים [דף מב:]:

ובזמן שאין עבודת בהמ״ק וכו׳ אין העולם מתברך על יושביו. שאין לנו שדות וכרמים ומעט ברכה המצוין הוא על פי טלטול ונדנוד כי דיו לעבד שיהיה כרבו כדאיתא בברכות דף נח ע״ש:

בחגי ה״א. שהכל תלוי בעבודת בהמ״ק:

שימו נא לבבכם. להתבונן במעשיכם:

מיום הזה ומעלה. ר״ל מימים שעברו:

מטרם. מקודם ששמתם אבן אל אבן בבנין ההיכל וזכרו האיך היה המארה נשתלחת במעשה ידיכם:

מהיותם בא. ממה שהייתם באים למדוד כדי תבואה הראוי להיות בה עשרים מדות והיתה עשרה:

היקב. הוא הבור שלפני הגת והיין יורד בה:

לחשוף. לשאוב כמו ולחשוף מים מגבא (ישעיהו ל׳:י״ד):

פורה. שם מדת היין:

שיקב סימן טוב. גירסת רש״י בחגי שם למדך שהיין מדה יתירה לעולם. ועוד כתב תירוץ למה לא אמר ביין מדה מעוטה כמו שאמר בדגן כגון וכו׳ לפי שאדם טועה באומד מדת היקב לפי שהוא עמוק אבל הכרי עומד לפניו:

פנה אל הרבה. הלא עד הנה סבורים הייתם להביא הרבה תבואה משדה והנה נהפך למעט:

יען ביתי. כאילו שואל לעצמו בשביל מה היה כ״ז וכאילו משיב ואומר בשביל שביתי חרב ואתם רצים איש לביתו ואינכם שמים על לב:

מיום כ״ד לתשיעי למן היום. ר״ל מכ״ד לחדש שהוא מן היום שהוסד ההיכל שימו לבבכם לברכה הבאה מעתה:

במגורה. הוא מקום אסיפת תבואות כמו נהרסו ממגורת (יואל א):

לא נשא. עדיין לא זרעתם בשנה זו והאילנות עדיין לא חנטו פירותיהן ומעתה תזרעו בזמן ברכה כי בבנין הבית יבא ברכה במעשה ידיכם. כ״ז ממפרשים: