בנין יהושע על אבות דרבי נתן לח:ג

עינוי דין. שמתענה דינו של אדם ומעכבו מלפסוק לו דינו. ועוות הדין זה ההולך אחרי הבצע:

ועל המורים וכיו׳. שאינם נזהרים להעמיד הדבר על האמת ומתיר את האיסור ומטמא את הטהור וכשבת שם מביא ראיה מקרא על זה והנהו תלתא בחדא מחשבן. רש״י:

א״ל ר״י ב״א. עיין מעשה זו באורך בתנא דבי אליהו פרק למ״ד ומסכת שמחות פ״ח:

שיקבל את פגעו. אל תשאל טעם ותהרהר אחר מדותיו של הקב״ה כי מוכן אדם לפגעו אין טעם בדבר כי כך גזרה חכמת אל ולפניו גלוי הטעם וצדיק ה׳ בכל דרכיו וגו׳ אבל אנחנו חטאנו כ״כ המפרש:

לאספקלטור. בלשון רומי ממונה להרוג מחוייבי מיתה למלכות כ״כ במוסף הערוך ערך ספקלטור:

אני כהן. ר״י בן אלישע:

אני נשיא. רשב״ג:

מיד נטל החרב. ספקלטור הנ״ל:

סנדלפונין טובות. עי״ל פ״א ד״ה סנדלפון:

חרב עורי. אתה חרב עורר את עצמך על הרועה ר״ל על מלכות רומי הרשעה שמניתי אותו להיות רועה את עמי:

ועל גבר עמיתי. שומר צאני כמוני:

הך את הרועה. אתה החרב הך את השר על שהשחית את עמי כ״כ המפרשים:

ממשמע שנא׳ [וכו׳] אני יודע וכו׳. זהו מלתא באפי נפשיה ואיידי דמביא הקרא מפרש אותו כי וודאי ממיתת ר״י בן אלישע ורשב״ג ידעו הכל ולא בהסתר נהרגו וכן מוכח לקמן דקאמר לדוגמא כגון ביתר וכו׳ א״ו דלא קאי אדלעיל אלא פי׳ המקרא בפ״ע וכדאיתא נמי בב״מ דל״ח ע״ש: