בנין יהושע על אבות דרבי נתן לח:ב

ומעשר עני. שם בפרקי אבות איתא דבר בא לעולם על מיתות וכו׳ שלא נמסרו לב״ד ואח״כ איתא בארבעה פרקים הדבר מתרבה וכו׳ ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה מפני גזל מהנות עניים ופי׳ רש״י שהוא זמן אסיפה וצריך ליתן מתנותיהם לעניים כגון לקט שכחה ופאה נפרעין מהם מיד לאחר אסיפה זו וזהו במוצאי החג ועיין בתי״ט:

אל תגזול דל. אל תגזלנו כי תראנו דל בעבור שהוא דל ואין כח לעמוד נגדך רש״י ובילקוט שם בשם התנחומא איתא בזה׳״ל אל תגזול דל וכי יש לו כלום אלא אם היית רגיל להיות מפרנסו וחזרת בך ואמרת עד מתי אני מספיק לזה ואתה מונע יד שלא ליתן לו אם עשית כן כאילו אתה גוזלו. ואל תדכא עני בשער שלא בשבילך אעצור את השמים שנקרא שער וזה שנאמר וזה שער השמים. כי ה׳ יריב ריבם אני רב אותך ריבם שעשיתך עשיר ולא לו וקבע את קובעיהם נפש נפשו אתה מחסר אם לא תפרנסנו ע״כ:

וקבע. ויגזול בלשון ארמי קביעה גזילה. כדאיתא בר״ה דף כ״ו ע״ב אתא ההוא גברא לקמיה א״ל קבען פלוני וכו׳. רש״י במשלי: