בנין יהושע על אבות דרבי נתן לז:יב

לפני מי שגדול וכו׳. וזה המדה דוקא בתשובה אבל בשאלה הא תנן בפ״א פ״ב מ״ה ולא הביישן למד. תי״ט:

ובמנין. בשנים וגדול בתלמידים. רש״י:

שאחי גדול ממני. שאהרן היה נולד שלשה שנים קודם משה ולכך סירב בשליחות עד שאמר לו הקב׳״ה ואהרן יהיה נביאך:

ואוננים אנחנו. על מיתת נדב ואביהוא:

מעשר הקל. שאמרה תורה לא אכלתי באוני (דברים כ״ו:י״ד):

מיד הודה לו וכו׳. לא בוש לומר לא שמעתי אלא אמר שמעתי ושכחתי. גמ׳ בזבחים דף ק״א ע״א:

ובעיני הגבורה. הודאה של משה. א״נ מעשה אהרן:

כיוצא בו וכו׳ מכאן וכו׳. עוד יש ללמוד ד״א ממעשה זו כדמפרש:

אלא בגדול. הוא נותן מקודם הכבוד:

מלמד שאף אהרן. דאל״כ למה כעס עליהם ולא על אהרן שגם הוא בכלל הכעס והוצרך להשיב לו ותקראנה אותי כאלה ואכלתי חטאת היום וגו׳ אלא בשביל כבודו של אהרן הפך פניו כנגד הבנים וכעס כ״כ רש״י ורא״ם בפ׳ שמיני:

ולמה לא דבר עם אהרן. ר״ל הקב״ה כל שליחותיו. מפרש. דוגמא לזה לעיל רפ״ד ע״ש:

כיוצא בו. שאין לכנוס תוך דברי חבירו:

ד׳ או ה׳ צדיקים וכו׳. אע״ג דאברהם לא ביקש על פחות מי׳ מכח דור המבול שהיה ח׳ נח ובניו ולא נצולו שאני התם דהקב״ה ראה שאין שום לחלוחית זרע קודש יוצא מהן כדאיתא במדרש על פסוק הפוך רשעים ואינם (משלי י״ב:ז׳) וכ״ה בזוהר ואברהם לא ידע מזה וקסבר שתלוי דוקא בי׳ צדיקים. מפרש:

נפטר. עוד יש ללמוד ד״א מן המקום ב״ה שאל יפטר אדם מחבירו אא״כ נוטל רשות ממנו שהרי הקב״ה אמר לא״א כלום אברהם אני צריך לך כ״ה במס׳ דא״ר ריש פ״ה ע״ש: