בנין יהושע על אבות דרבי נתן לו:ה

ז׳ אין להם חלק להעוה״ב. ר״ל קרוב הדבר שאין להם חלק להעוה״ב כי א״א לירד לסוף דעתם מה שבלבם של הנהו דקחשיב ואזיל כי המעשים ההמה דבר המסור ללב הוא ועי״ל ר״פ ל״ט שמוכח ג״כ לומר כן:

לבלר. כותב סת״ם וכדאיתא בעירובין דף י״ג ע״א ובסוטה דף כ׳ ע״א בני הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא שמא אתה מחסר אות א׳ או מייתר אות א׳ נמצא מחריב את כל העולם כולו. ופי׳ רש״י מחסר אות א׳ וה׳ אלהים אמת אם תחסיר אלף הרי אתה מחריב וידבר ה׳ אם תוסיף אות ותכתוב וידברו או בראשית בראו אלהים נמצא מחריב. ועוד איתא התם בגמ׳ כמה חששים שהמה בסתר שא״א לבוא על הדבר ע״ש:

וסופר. מלמד תינוקות כדאיתא סוף קדושין לא ילמד רווק סופרים שעושין מלאכת ה׳ ברמיה כדאיתא בב״ב דף כ״א ע״א. והמפרש כתב סופר שטרות מזויפין כדאיתא בסוכה דף כ״ט ודא״ר ספ״ב בשביל ד׳ דברים מאורות לוקין על כותבי פלסתר וכו׳ ופרש״י כותבי פלסתר שטרות מזויפין ומכתבי עמל לשום דופי על אדם לכתוב בשמו מה שלא צוה ע״כ:

וטוב שברופאין. כדאיתא סוף קדושין טוב שברופאין לגיהנם ופי׳ רש״י טוב שברופאין וכו׳ שאינו ירא מן החולי ומאכלו מאכל בריאים ואינו משכר לבו למקום ופעמים שהורג נפשות ויש בידו לרפאות העני ואינו מרפא עכ״ל ועוד שהרופא על בינתו לבד דן החולי ברפואות ואינו אומר כפשוטו שישאלו ויצרפו עוד רופאים אחרים ובאבידת ממון אמרו רז״ל בסנהדרין דף ז׳ ע״ב שראוי לכנוף כל המבינים כי הא דר״ה כי הוי אתא דינא לקמיה מיכניף ומייתי עשרה רבנן מבי רב וכו׳. ואם כך על אבידת ממון. ק״ו וכ״ש על אבידת הגוף ח״ו כי כל המקיים נפש א׳ וכו׳ שראוי להמתיק סוד בכל הצלות שבעולם אולי תשועה ברוב יועץ. וכע״ז כתב המהרש״א בח״א שם ועוד נאמרו על טוב שברופאים פירושים רבים ידועים ומפורסמים והקב״ה יצילנו מידם:

ודיין לעירו. כדאיתא בשבת דף קל״ט תניא ר׳ יוסי בן אלישע אומר אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל שנא׳ שמעו נא זאת וגו׳ (מיכה ג׳:ט׳) ע״ש באריכות ענין זה כנ״ל. ואא״מ הרבני הישיש נ״י דייק עוד הלשון דיין ולא אמר דיינים. ור״ל שדן יחידי ולזה הדיין מצוי טעות בדין כדאיתא פ״א פ״ד אל תהי דן יחידי ע״כ וכ׳ הטור בח״מ ריש סי׳ י׳ כי ברוב מו״מ של דיינים רבים ירד לעומקו ע״כ. עי׳ פ״ק דסנהד׳ ד״ה תד״ה כגון אנא מה שמתרצים על יחיד מומחה:

וקוסם. כדאיתא נמי התם בשבת על האי קרא (במיכה ג׳:י״א) ראשיה בשוחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו בשביל כסף קוסמים. והמפרש כ׳ המכשף שמטעה ומדיח הבריות בקסמיו עי׳ נדרים ד׳ ל״ב:

חזן. שמש שליח ב״ד נקרא חזן כדאיתא ספ״ג דמכות מי״ב וחזן הכנסת וכו׳ ואיתא התם בשבת א״ר מלאי משום ר״א בר״ש מאי דכתיב (ישעיהו י״ד:ה׳) שבר ה׳ מטה רשעים שבט מושלים שבר ה׳ מטה רשעים אלו הדיינים שנעשו מקל לחזניהם ופי׳ רש״י לחזניהם לשמשים נותנין יד והויין להם לחוזק לומר לא אהיה שליח ואזמין את פלוני לב״ד אם לא תרבה שכר ואחר פסק דין לא ארדנו ליכנס למשכנו ע״כ והמפרש כתב חזן ש״ץ שאינו הגון וגורם שתפלת הצבור אינה מקובלת ועיין באור לישרים דרשה י״ב ממורי הגאון מוהר״ז זצ״ל:

וטבח. כדאיתא סוף קדושין והכשר שבטבחים משותפו של עמלק ופרש״י ספיקי טריפות באות לידו וחס על ממונו ומאכילן: