בנין יהושע על אבות דרבי נתן לו:ג

דור המדבר לא חיין ולא נדונין. שם במשנה איתא דור המדבר אין להם חלק להעוה״ב ואין עומדין בדין שנא׳ וכו׳ דר״ע רא״א עליהם הוא אומר וכו׳:

ואומר אשר נשבעתי וגו׳. לעיל מיניה כתיב ארבעים שנה אקוט בדור וגו׳ זה היה דור המדבר שהיו שם מ׳ שנה. ובדרשותי על הצעך של ח״ק רש״י ה׳ בשלח י״ג שבט תקמ״ג הארכתי קצת מזה ע״פ מ״ר וילקוט למה לא הביאן הקב״ה הישראל בדרך פשוטה אלא כיון ששמעו הכנעניים שישראל נכנסין לארץ ועמדו ושרפו את הזרעים וקצצו את הנטיעות וסתרו את הבנינות וסתמו את המעיינות. אמר הקב״ה לא הבטחתי לאברהם אביהם ע״ה שאני מכניסם לארץ חריבה אלא לארץ מלאה כל טוב שנאמר בתים מלאים כל טוב (דברים ו׳:י״א) אלא הריני מקיפן במדבר ארבעים שנה כדי שיעמדו כנעניים ויתקנו מה שקלקלו עכ״ל ע״ש וזש״ה ארבעים שנה וגו׳ והם לא ידעו דרכי שלטובתם אני מסבבם מ׳ שנה. והארכתי בזה בפסוקי התורה ויסב אלהים וגו׳ ואינו מענין חיבור זה ועוד חזון למועד אי״ה:

אספו לי חסידי. היינו דור המדבר שנא׳ בהו זכרתי לך חסד נעוריך וגו׳ כדלקמן והיינו אספו לי חסידי דמיתת צדיקים אינה אלא אסיפה בעלמא שיעמדו להעוה״ב. מהרש״א שם בח״א:

כורתי בריתי עלי זבח. והיינו דור המדבר שכרתו ברית של מקום עלי זבחים ושלמים דכתיב (שמות כ״ד:ח׳) ויזבחו זבחים שלמים וכתיב שם ויזרוק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת ה׳ עמכם. רש״י דף ק״י ע״ב:

אלו מרגלים. שם איתא בגמרא אלא מה אני מקיים אשר נשבעתי באפי. באפי נשבעתי וחוזרני בי ופרש״י והיינו אשר נשבעתי באפי מפני כעסי נשבעתי ומתחרט אני:

משיבין על דבריו. זה שייך לקמן אחר דברי ר״י הגלילי שהיו משיבין ומקשין לדברי ר״י הגלילי שדרש ושם ימותו שקאי על רשעים מכח ההיקש הלא מצינו לשון שם אצל צדיקים ג״כ כדקחשיב ואזיל:

[אחרים אומרים כו׳. בגמ׳ שם אמר ר׳ יוחנן הכי וע״ש]: