בנין יהושע על אבות דרבי נתן לו:א

אנשי סדום. קאי אפרקי אבות פ״ה מ״י ארבע מדות באדם וכו׳ זו מדת סדום וקמפרש מעשיהם הרעים ליתן טעם על ענשם שהיו ראוים לכך. רעים זע״ז. בפרק חלק (סנהדרין דף ק״ט ע״א) איתא רעים בגופן רעים בממונם ומפורש באורך רשעתם ע״ש:

וחטאים בגלוי עריות. דכתיב (בפ׳ וישב) ואיך אעשה וגו׳ וחטאתי לאלהים שקאי על גלוי עריות:

לה׳ זהו חלול השם. שם איתא זו ברכת השם:

ר׳ נחמיה אומר וכו׳. פם דק״ד במתני׳ איתא אנשי סדום אין להם חלק להעוה״ב וכו׳ אבל עומדין בדין. ר׳ נחמיה אומר אין עומדין בדין שנא׳ על כן לא יקומו רשעים במשפט וגו׳ אמרו לו אינם עומדין בעדת צדיקים אבל עומדין בעדת רשעים וכ׳ ע״ש:

קטנים בני רשעים. רשעי ישראל עצמן פשיטא דאין להם חלק להעוה״ב כדאמרינן בפ׳ נתרא דכתובות דף קי״א רפאים בל יקומו מי שמרפה עצמו מד״ת אבל בנים שלהם קטנים ולא חטאו פליגי בהו רש״י שם דף ק״י ע״ב:

לא חיין ולא נדונין. שם איתא בגמ׳ אין באין להעוה״ב:

שורש וענף. אלו בני קטנים שלהם. רש״י. ושם בגמרא איתא שורש בעוה״ז וענף להעוה׳״ב ופרש״י שימותו נפלים וענף לעוה״ב שאע״פ שאבותיהן היו רשעים הם לא חטאו עיין לקמן ד״ה רי״א באין דברי ר״א. שם איתא דר״ג:

רי״א באין. שם איתא רע״א באין הם להעוה״ב שנא׳ (תהילים קט״ז:ו׳) שומר פתאים ה׳ שכן קורין בכרכי הים לינוקא פתיא ונראה להגיה ברש״י דלעיל וענף להעוה״ב שאע״פ שאבותיהן וכו׳ הם לא חטאו שייך הכא לדברי ר״ע וצ״ל ד״ה באים שאע״פ וכו׳ הם לא חטאו ע״כ ראוי לתקן זה בכל ש״ס בסנהדרין שם:

קרי בחיל. צועק בכח:

וכן אמרו גודו אילנא צ״ל. כלומר קוצו האילן:

אתרו ענפיה צ״ל. כלומר השירו והפילו ענפיו:

ובדרו אנביה צ״ל. כלומר והפיצו פריו:

עיקר שרשוהי בארעא שבקו. אלו הבנים קטנים שאע״פ שאבות אין להם חלק תקנה יש להם. כ״ז מפרש״י:

נאמר כאן שרשיו וכו׳ עד הכתוב מדבר. כ״ז ליתא התם בגמרא:

שלא תמצא להם זכות. ושם איתא שלא יניח להם לא מצוה ולא שיורי מצוה. (וקאי על האבות) ופרש״י שלא יניח להם הקב״ה לא מצוה חמורה ולא מצוה קלה הכל הוא מעביר ומשלם שכרם לאלתר כדי לטורדן מן העולם:

ואחרים אומרים באים. ועוד אחרים אומרים באים מהאי טעמא: