בנין יהושע על אבות דרבי נתן לה:ח

עומדין צפופין. דחוקין היו עד שהיו נמשכים י״א אמה אחורי הכפרת ול׳ צפופין צף ע״פ מים מרוב הקהל היו נדחקים איש באחיו ועד שהיו רגליהם נטולות מן הארץ ועומדים באויר. רש״י והר״ב:

ומשתחוים רווחים. בשעת השתחויה נעשה להם נס ומשתחוים בריוח כל אחד רחוק מחבירו ד׳ אמות כדי שלא ישמע את חבירו כשהוא מתודה ומזכיר עונותיו שם:

פנו מקום. בפ״א פ״ה מסיים ולא אמר אדם לחבירו וכו׳ שאלין בירושלים ומקשה הגמ׳ ביומא דכ״א פתח במקדש ומסיים בירושלים ומשני וכו׳ ע״ש ולענ״ד עוד תירוץ ע״ז כשעלו כ״י ברגל יחד בלתי ספק כמה אלפים היו צריכים לדור בחדר אחד כדמצינו בגיטין פרק הניזקין מה שהיה רק בחצר אחד כפלים כיוצאי מצרים והנה ברגל הכל היו פנוים מכל. ואיך היו יכולין ללמוד במנוחה או כדומה תפלות והתבודדות מחמת אנשים ונשים וטף א״ו שהיתה הרוחה לזה ע״י בהמ״ק והעזרות ושם היה הנס שא״צ לומר פנו מקום לאחיכם לכך שייך זה הנס שלא היה אומר אדם לחבירו צר לי המקום וכו׳ בירושלים לבהמ״ק שהרוחה לזה היה מכח הבהמ״ק וק״ל: