בנין יהושע על אבות דרבי נתן לא:ב

בעשרה מאמרות. ט׳ ויאמר ובראשית נמי מאמר הוא שנאמר בדבר ה׳ שמים נעשו (תהילים ל״ג:ו׳). רש״י. כי יש באותיות בראשי״ת בארשת כמו וארשת שפתיו (תהילים כ״א:ג׳). מד״ש בשם רבי אפרים ז״ל:

וכי מה צריך לבאי עולם בכך. מה אנו למדין ממנו שהקב״ה נזקק לברוא העולם בי״מ כדאי היה לבוראו בדבור אחד אלא לכך טרח כדי ליתן פרעון גדול לרשעים שמאבדין את העולם שטרח הקב״ה כ״כ לבוראו בי״מ וכדי ליתן שכר טוב ומרובה לצדיקים וכו׳. רש״י. ומפרש זקיני הגאון בס׳ ד״ח לא שהיתה שאלה על הבריאה עצמה למה היתה בי״מ אלא שר״ל שיש לנו ללמוד מהבריאה שהיא בי״מ לימוד מוסר נאה לפי שהלא במאמר אחד יכול להבראות ויצא לנו ממה שנברא בי״מ להפרע וכו׳ אבל לא שלכך היתה כוונת הבריאה בי״מ כדי להפרע וכו׳ שאין זה ממדת טובו יתברך לעשות פעולה יתירה כדי להפרע וכו׳ עכ׳ל:

כאילו קיים עולם מלא וכו׳. שאם העולם מחצה זכאי ומחצה חייב מכריע במצוה א׳ עולם כולו לכף זכות כדאי׳ ספ״ק דקדושין. א״נ במצוה נותן חיות וקיום לנפשו והמקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא ומזה תדין ברשעים הכל להיפך כ״כ הרב ועי״ל פכ״ח ד״ה כאילו משים שלום בישראל מש״ש בס״ד:

שכן מצינו בקין וכו׳. מבואר בסנהדרין דף לז ע״א ע״ש: