בנין יהושע על אבות דרבי נתן ג:ט

ראהו ר״ע. שהיה החסיד נטבע בים ועיין ביבמות דף קכ״א שמביא בסגנון אחר המעשה בשם ר״ע:

על אשתו להנשא. שס׳ שאין חלוק בין מים שיש להם סוף ובין מים שאין להם סוף וביבמות שם חזר בו ע״ש:

עת לעמוד. מבהמ״ד בזמן שהיה קבוע להם כדאיתא פ״ק דשבת ובפ״ק דפסחים דף י׳:

מגלי ים. פר של ים רשב״ם ר״פ הספינה ותוס׳ חולין דף ז׳ סע״א:

פתח ר״ע וכו׳. להראות לתלמידים מעשה רב שד״ת ודברי חכמים קיימים לעולם. והמפרש כתב דודאי ר״ע ידע קרא דצדקה תציל ממות אך ס״ד דמצלת ממיתה משונה ולא ממיתה עצמה. עתה נתאמת לו שהיא מצלת ממיתה עצמה ונותנת חיים וכדאיתא בשבת דף קנ״ו על מעשה דר״ע ושמואל ואבלט וזהו ועוד כתיב וצדקה וגו׳ דכבר כתיב שלח לחמך וגו׳ והדר כתיב וצדקה תציל ממות ע״כ דאתי ללמד דמצלת ממיתה עצמה עכ״ל:

ודברי חכמים קיימים. שמחלקים בין מים שיש להם סוף לאין סוף. דהכא שאני שניצול בזכות הצדקה. א״ח:

שלח לחמך ע״פ המים. ת״י ע״ז אושיט לחם פרנסותך לעניי דאזלין בספינן על אפי מיא: