בנין יהושע על אבות דרבי נתן ג:ו

למוד בזקנותך. מה שביכולתך ולא תאמר אין בי כח. כי אדרבה שהיא חייך ואורך ימיך (ס״פ נצבים) וגם אינך יודע איזה יכשר כדלקמן:

בשעת העוני. שמא תאמר שמעתתא בעי צלותא ואין דעתי צלולה ע״ז קאמר טוב לאדם דבר אחד בצער ממאה בריוח. ומנחת עני יוכיח שהיה רק קומץ סלת ונאמר בו אשה ריח ניחוח. נחת רוח לפני כדאיתא סוף מנחות:

שנאמר וכו׳. סיפיה דקרא כי אינך יודע וגו׳ חדא ועוד קאמר טוב דבר אחד בצער וכו׳ ועוד אינך יודע אי זה למוד יכשר ונחת רוח לפניו. וכמ״ש רש״י (בקהלת ה׳) ויתרון ארץ בכל היא. שכרן של ישראל בכל ד״ת בין במקרא בין במשנה בין בגמרא ע״ש:

רע״א. יבמות דף ס״ב איתא למד תורה בילדותו ילמוד תורה בזקנותו היו לו תלמידים בילדותו יהיה לו תלמידים בזקנותו וכו׳ אמרו י״ב אלף זוגים תלמידים היו לו לר״ע מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפסח ועד עצרת מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. (וכתב מהרש״א ולא חש כ״א על כבוד חבירו דאין כבוד אלא תורה ובה כתיב כי הוא חייך וגו׳) עד שבא ר״ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה לר״מ ורבי יהודה ור׳ יוסי ור׳ שמעון ור״א בן שמוע והם הם העמידו תורה באותה שעה אר״ח בר אבא וכו׳ ע״ש:

מרב א׳ אל תאמר די. דאי׳ בע״ז דף י״ט ע״א כל שלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם כו׳ וה״מ סברא (ללמוד חריפות וחידוד הלב לאחר שלמד ושגורה בפיו גירסת התלמוד) אבל גמרא מרב א׳ עדיף כי היכי דלא ליפלוג לישני ופרש״י שלא יחלקו הלשונות דהאי גרס שמעתתא בהאי לישנא והאי גרס לה בלישנא אחרינא וחדא מלתא היא ומיהו תלמיד דגרס מתרוייהו לישני משתבש בגי׳ משום דמבלבל לישני:

קרוב לה מתחלה. פי׳ אותו שהוא קרוב לך שאתה מכיר בו אם הגון הוא כדאיתא בחגיגה דט״ו כי מלאך ה׳ צבאות הוא (מלאכי ב׳) אם הרב דומה למלאך ה׳ צבאות תורה יבקשו מפיהו וכו׳. מפרש:

מים מבורך. היינו מכונסים אצלך כלומר הקרוב לך:

ונוזלים מתוך בארך. הם מים הנובעין ממקום אחר. כן אח״כ מרחוק. וכ״ה בילקוט שם ז״ל שתה מים מבורך כשרוצה אדם ללמוד תורה אל יאמר אלמוד מן הרחוק ואח״כ אלמוד מן הקרוב אלא ילמוד מן הקרוב ואח״כ ילמוד מן הרחוק וכו׳ ר״ש בן מנסיא אומר שתה מים ממי שבראך (שאח״כ יהיה מזלים מתוך בארך) ואל תשתה עכורים ותמשך עם דברי אפיקורסים ע״ש עוד דרשות ע״ז ובע״ז די״ט עולא רמי וכו׳ הוא על כוונה ראשונה הנ״ל:

כגון ר״א ור”י ור”ע. אלו היו בזמן א׳ כדמוכח ברכות דכ״ז ע״ב. מפרש. וביבמות ס״ב שהבאתי לעיל. ובסנה׳ דף ל”ב קחשיב הגמרא יותר תנאים:

דלת דלתותי. דלת חד דלתותי תרי הרי שלש לרמז על ג׳ ת״ח שישמש. והוא נמי על דרך דאיתא בשבת דפ״ח ע״א דריש ההוא גלילאי עליה דר״ח בריך רחמנא דיהב לן אוריאן תליתאי וכו׳ ע״י תליתאי וכו׳ כעין זה כתב המפרש:

אם שניהם יתקיימו בידך. לכך ילמוד אצל ג׳ שהוא חזקה גמורה:

ולערב אל תנח ידך. כלומר בעת זקנותו. וסיפיה דקרא כי אינך יודע איזה יכשר וגו׳ ר״ל איזה זרע יהיה הגון וירא שמים ומתקיים רש״י יבמות ס״ב ומצינו בבועז ששלשים בנים ובנות היו לו בילדותו ומתו ונשא אשה בזקנותו רות והוליד עובד שיצא ממנו דוד מלך ישראל ע״ה ומשיח כדאיתא ב״ב צ״א. מפרש: