בנין יהושע על אבות דרבי נתן ג:ד

שעבר על דר״ע. ב״ק פ״ח דף צ׳ איתא בזה״ל פרע ראש אשה בשוק נותן לה ד׳ מאות זוז זה הכלל הכל לפי כבודה. אר״ע אפילו עניים שבישראל רואין אותם כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהן שהם בני אברהם יצחק ויעקב ומעשה בא׳ וכו׳ וליתא שם שעבר על דר״ע. המפרש כתב ליישב הגרסא דהכא. שהיה סבר הכל לפי כבודה. והאשה היתה בזויה כאשר הוכיח סופה ועבר אדר״ע דס״ל שאפילו עניים הן כבני חורין:

כיצד א״ל. כיצד ליתא התם רק בזה״ל רבי. תן לי זמן ונתן לו זמן שמרה עומדת על פתח חצירה (המתין לה עד שראתה עומדת על פתח חצירה. רש״י) ושבר את הכד ובו כאיסר שמן גילתה את ראשה וכו׳:

והיתה מטפחת. מאספת השמן בטפח שלה והניחה ידה על ראשה לסוך וחבירים רבים ללשון זה פרק בתרא דתרומות מ״ז ופכ״ב דשבת ולא יטפח בשמן ופ״ד דע״ז מטפח על פי חבית תוי״ט שם והוכיח מסוגיא דהכא כן לאפוקי ממפרשים מטפחת מכה וצערה עצמה ע״ש:

לבזויה זו. שעל כאיסר שמן זלזלה בעצמה לגלות ראשה ומראה היא שאינה מקפדת על הבושת. ר״ב שם:

אע״פ שאינו רשאי. כדכתיב ונשמרתם לנפשותיכם והתם ב״ק צ״א ע״ב אר״א הקפר ברבי מה ת״ל (בפרשת נשא) וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וכו׳ שלא ציער עצמו אלא מן היין וכו׳ המצער עצמו מכל דבר עאכ״ו: