בנין יהושע על אבות דרבי נתן כט:ז
Binyan Yehoshua on Avot D'Rabbi Natan 29:7 · בנין יהושע על אבות דרבי נתן · free full Hebrew text
Open in the reader →ואין בידו הלכות. ר״ל פלפולו של הגמרא והוויות דאביי ורבא:
טעם של חכמה. כי פלפול הנ״ל נקרא חכמה כדאיתא בשבת דף ל״א פלפלת בחכמה. מפרש. וסוף ב״ב איתא הרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות וכו׳:
ואין בידו מדרש. ר״ל דרש החכמים על פסוקים ואגדות שבש״ס ומדרשים שהכל דברי מוסר ויראה ועי״ל ספכ״ח:
בידו מדרש וכו׳ ואינו מזויין. כי ההלכות שנונים ככלי זיין אבל גבור הוא מפני שע״י מדרש ירא שמים הוא ונקרא גבור כדלעיל ריש פ״ד במ״א איזה גבור הכובש את יצרו. מפרש ועי״ל פכ״ב:
זה וזה גבור ומזויין. ששניהם צריכים זה לזה:
הוי זהיר בשאילת שלום וכו׳. בין להקדים ובין להשיב וכדאיתא ברכות דף ו׳ ע״ב א״ר חלבו א״ר הונא כל שיודע בחבירו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום שנאמר בקש שלום ורדפהו (תהילים ל״ד:ט״ו) ואם נתן לו ולא החזיר נקרא גזלן שנא׳ (ישעיהו ג׳:י״ד) גזלת העני בבתיכם ע״כ וסיפיה דקרא מה לכם תדכאו עמי וגו׳ נמצא דבר זה מביא ג״כ למחלוקת ולכן נקרא שלום שמקרב הבריות וגיטין ס״פ הניזקין איתא דרב חסדא היה מקדים שלום אפי׳ לכותי וזה שמסיים הכא ואל תבא נ״א ואל תכנס לבית המחלוקת:
ואל תשתדל לראותו. זהו הפיסקא מתחיל בה ראש הפרק זה. והכי מפרש כי גם זה שאל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו הוא מפני ד״ש וז״ל המד״ש והר״ס אלמשונינו כתב כי אמר שלא ישתדל לראותו בשעת קלקלתו אם לא שיהיה זה במקרה שימצא שם כי אז אין ראוי שיפרד ממנו עד ינחמהו מצרתו אך אם ישתדל לראותו אז הנה זה יוליד ביניהם איבה תחת אהבה כי יחשוד חבירו שהוא שמח במפלתו במה שראה שהשתדל לראותו מיד כ״א היה משתדל ללכת אליו לנחמו בדברים ובהבטחות טובות כראוי אז היה מוסיף אהבה ואחוה אך אמנם כאשר לא יהיה ההשתדלות רק לראותו לבד בלתי דבר אחר אז תפסיד אהבה ע״כ אמר ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו. ירצה לא תהיה השתדלותך בשעת קלקלתו לראותו לבד עכ״ל:
שב במקום חבירים. ששאר חבירך יושבים ואל תחמוד גדולה כ״א הוי זנב לאריות טוב לך שתהיה זנב לאריות לאנשים טובים מהיותך ראש ושר לרקים רש״י. והמד״ש כתב בשם הרי״ן שושן ז״ל כי הארי מעלה זנבו על ראשו והשועל מוריד ראשו תחת זנבו. כמוהו בבני אדם הנכבד מכבד לקטן ממנו ורואה לו מעלה עליו. והנקלה מבזה אל הנכבד ממנו ויורידהו למעה לארץ וכ״כ הרב רבי מתתיה היצהרי הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע (משלי י״ג:כ׳) יתכן לפרש מלשון רועה יהא מונהג מאחרים לא מעצמו אבל ההולך עם חכמים סופו שינהוג לאחרים עכ״ל: