בנין יהושע על אבות דרבי נתן כו:ה

האוכל אוכלין שאינם עולים על גופו. ר״ל שמזיקים לבריאות גופו וגרסת הג״מ פ״ג מהל׳ דעות שאינם עולים על לבו:

ג׳ לאוין. מה שאינו ראוי לעשות יכונה בשם לאוין וכן מוכח לעיל בהלכה הנושא וכו׳ ודא״ר ד״ה הנושא שפחה ע״ש:

שביזה את עצמו. שנראה כרעבתנות ואזהרתיה אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו (משלי כ״ג:כ׳) א״נ אל תשקצו את נפשותיכם כדאיהא בשו״ע י״ד סקט״ז:

ובוזה את האוכלין. לא תשחית (ס״פ שופטים):

ומברך ברכה שאינה כתיקונה. מאחר שמזיקו ואינו נהנה מוציא ש״ש לבטלה כדאיתא בשו״ע א״ח סר״ד וכעין זה כתב המפרש. ונ״א האוכל אוכלין שאינו מברך עליהן עובר וכו׳. נראה פרושו ע״פ מה דאיתא ריש פ׳ כיצד מברכין ת״ר אסור לאדם שיהנה מן העוה״ז בלא ברכה וכו׳ מעל (וכתב המהרש״א אפילו אם שינה בברכת הנהנין לא יצא וכאילו לא בירך כלל ה״ז מעל גם הברכה שבירך היא לבטלה ע״ש שהאריך) אמר ר״ח ב״פ כל הנהנה מהעוה״ז בלא ברכה כאילו גזל להקב״ה וכנסת ישראל שנאמר וכו׳ ופרש״י גוזל להקב״ה את ברכתו. ולכ״י שבחטאו הפירות לוקין ע״כ ומסיים שם בגמרא חבר הוא לאיש משחית זה ירבעם וכו׳ ע״ש לכך קחשיב הכא הנהו ג׳ שביזה א״ע ר״ל שחבר הוא לאיש משחית. ובוזה את האוכלין שבחטאו הפירות לוקין. ומברך ברכה וכו׳ כדברי מהרש״א הנ״ל: