בנין יהושע על אבות דרבי נתן כד:ד

פיספס. פי׳ בערוך שהוא האבן שיש לו ד׳ פיות על ד׳ רוחותיה ואינו נופל וכן מוכח לקמן ספכ״ח ד״ה אבן פיספס כך כוס זה יש לו מושב רחב תחתיו ואינו טח ליפול:

ואדם שאין בו מע״ט וכו׳. סוף שהתורה נשתכח ממנו ודואג יוכיח כדלעיל. מפרש:

כלים נאים. הכלל הכל הרסן לבלום וכלי עדוי שמייפים בו ויכול להטות הסוס ההוא למקום שלבו חפץ כך הנמשל באדם שיש בו מע״ט מתנהג עם הכל בנחת ונהנין ממנו עצה ותושיה:

ואדם שאין בו מע״ט. ע״ז נאמר (מלאכי ב׳:ז׳) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו וגו׳ אם הרב דומה למלאך ה׳ צבאות תורה יבקשו מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו כדאיתא בחגיגה דף ט״ו. מפרש:

בדמיו. בס״א הגירסא במעיו:

ויוצאין מפיו. משום דגירסא דינקותא אינו שוכח לכן הכל מתוקן ומפורש אצלו. מפרש. (ועיין עירובין דנ״ד):