בנין יהושע על אבות דרבי נתן ב:א

איזהו סייג וכו׳. אדלעיל פירקא קמא קאי דקחשיב התם תורה עשתה סייג לדבריה וקמפרש הכא איזהו וכו׳:

דברים בטלים ת״ל לא תקרב. שדברים בטלים מרגילין לערוה טור בי״ד סקצ״ה:

יכול תרחוץ וכו׳ ת״ל והדוה וכו׳. במסכת שבת דף ס״ד ע״ב איתא שזהו אמרו זקנים הראשונים עד שבא ר״ע ולימד א״כ אתה מגנה על בעלה ונמצא בעלה מגרשה אלא מה ת״ל והדוה בנדתה בנדתה תהא עד שתבא במים ע״כ ופירש״י הראשונים היו דורשין בנדתה כמשמעה כדבר המנודה והרחיקה מבעלה. אבל ר״ע דרש בנדתה בטומאתה עד שתבוא במים לטבול ואע״פ שעברו עליה שבעה שלה ופסק מעיינה עכ״ל:

דע שאין חלוק בין פנויה לנשואה לענין איסור נדה כי כל הבא על הנדה חייב כרת כדאיתא בש״ע יו״ד ס״ס קפ״ג וע״ש בס׳ תפארת ישראל על הל׳ הנ״ל משא״כ ע״ז ולקמן ספט״ו ד״ה וכל דבריהם מש״ש: