בנין יהושע על אבות דרבי נתן יד:א

רבי יוחנן בן זכאי וכו׳ כמשה רבינו. האריך בזה המהרש״א בח״א בב״ב דף קל״ד ע״ש:

אלא שאין דורן ראוי. שעון הדור גורס רשב״ם שם ושמעתי מפני שאין השכינה שורה אלא על חכם ועשיר נמצא אם היה שכינה שורה עליהן היו מוכרחים להיות עשירים ורצונם היה להיטיב ולהשפיע הרבה ואין הדור היה ראוי לאותה ההשפעה לכך לא היה שכינה שורה עליהן:

לעבר השנה. סוכה דף כ״ח ושם בב״ב איתא ראוים שתעמוד להן חמה כיהושע בן נון:

גמרא. זו היא סברא שהיו התנאים אחרונים מדקדקים בדברי ראשונים הסתומים לפרשם וליתן להם טעם כמו שעשו האמוראים לאחר התנאים שפירשו דברי התנאים שלפניהם וקבעו להם גמרא ואותן דקדוקים שבימי התנאים היה נקרא גמרא. ר ש״י בסוכה וכגון ל״ש חסורי מחסרא. רשב״ם:

הלכות. הלכה למשה מסיני כגון גוד ולבוד ודופן עקומה שיעורין חציצין מחיצין עשר נטיעות ערבה וניסוך המים. רש״י:

ואגדות. מדרשי פסוק כגון תנחומא ובראשית רבה. רשב״ם:

דקדוקי תורה. רמי אותיות שבאים לדקדק לדרוש בהם רבוין ומעוטין כגון האזרח להוציא את הנשים שדקדקה התורה בלשונה לכתוב אות יתירה ללמדו וכגון ו׳ דוזה לכס הטמא (ויקרא י״א) דמרבינן מיניה דם השרץ.רש״י ורשב״ם:

ודקדוקי סופרים. שהוסיפו לדקדק אחר מעשה הבריות ולהחמיר לעשות סייג ואזנים לתורה שלא יבא לאיסור תורה. שם:

וכל המדות של חכמים. עיין סוכה וב״ב מה הוא המדות ההוא כי שם מפורש הכל באורך. וגם הרשב״א והריטב״א בח״א בסוכה מאריכים בדברים ההמה בתוכחת מגולה על האפיקורסים עיין עליהם ותמצא נחת:

להנחיל אוהבי יש. י״ש עולמות וכ״כ למה כי אוצרותיהם מלאים כל טוב ד״ת וחכמה. רשב״ם. והריטב״א כתב כלומר על אלו נתקיים מקרא זה והמהרש״א מפרש עוד בע״א ע״ש ושמעתי שזה הרמז עירובין נ״ד יש לך היטב לך ר״ל י״ש עולמות. ושם בגמרא איתא וכי מאחר שקטן שבכולם כך גדול שבכולם עאכו״כ אמרו עליו על(רבי) יונתן בן עוזיאל שבשעה שהיה יושב ודורש ושונה ועוסק בתורה כל עוף שפורח באויר מיד נשרף ופירש רש״י שהיו מלאכי השרת סביביו ומתקבצים לשמוע תורה מפיו. ובירושלמי איתא התלמיד כך הרב מה והשיבו שהתלמיד בתוך ד׳ אמות ברם הרב חוץ לד״א: